העם היפני הגיע לדרגה גבוהה ביותר של נימוסים והתחשבות בזולת. קוד ההתנהגות היפני מורכב מאד ונלמד במשך שנים ארוכות, והיפנים אינם מצפים מזרים להתנהג על פי כל הכללים. עם זאת, ישנם מספר כללי התנהגות המקובלים ביפן שהינם בבחינת "יהרג ובל יעבור" גם לזרים, ולהלן העיקריים שבהם. נא לשים לב לסעיף האחרון!
-
אין להכנס עם נעליים לתוך בית ובכלל זה גם בתי הארחה ומלונות מסורתיים. עקרון זה חל גם בחלק מהאתרים והמקומות ציבוריים כגון מוזיאונים, מקדשים, מבנים עתיקים וכו'.
- אין להכנס לאמבטיה או בריכת רחצה לפני שמתקלחים, ואין להכניס סבון/שמפו/קצף או כל חומר אחר. בחדר רחצה יפני יש בדרך כלל מקלחות שבהן מתקלחים בישיבה על שרפרף, ורק לאחר מכן כשהגוף נקי וללא שאריות סבון נכנסים לטבילה קצרה באמבטיה/בריכה.
- ברוב בתי ההארחה והמרחצאות הרחצה באמבטיות או בריכות ציבוריות. הרחצה/טבילה היא ללא בגד ים! יש הפרדה בין גברים ונשים, למעט במקום אחד בו נבקר, שם יש בריכות מעורבות ובנוסף בריכות לנשים בלבד.
- השימוש במקלות האכילה הוא לאחיזת המזון בלבד. אין להשתמש במקלות למשחקי "דו-קרב" או כל צורך אחר בזמן הארוחה. כמו כן אין לנעוץ את המקלות ולהשאירם עומדים (למשל בקערת האורז) - כך מגישים אוכל למתים.
- היפנים רגישים מאד לשימוש באש, במיוחד בסביבת מקדשים ומבנים עתיקים (העשויים עץ). אי לכך לפני כל עישון או הדלקת אש יש לוודא שהמקום מותר לשימוש באש, ובשום אופן אין לאפר או להשליך בדלי סגריות (אפשר לרכוש "מאפרת כיס" בחנויות למטיילים).
- בדרך כלל מותר לצלם הכל ואת כולם, מלבד מקומות מוגדרים (חלק מהמוזיאונים והמקדשים) בהם מצויין איסור מפורש. לא נורא אם טועים ומצלמים במקום שאסור (לפעמים יש רק שלטים ביפנית...), אבל אם יודעים שאסור - לא מצלמים. אגב צילום, היפנים אינם מקפידים שלא "להכנס" אחד לשני לתוך התמונה. הם משתדלים שלא להפריע, אך אם הצלם מתעכב - הם יעברו. באתרים צפופים פשוט אין ברירה ובכלל אי אפשר לדעת מי מצלם מאיזה כיוון, וכולם מקבלים את זה כחלק מהחיים.
- תנאי הלינה המסורתיים ביפן שונים מהמקובל במערב, וגם בנושא זה נשתלב בחוויה היפנית. הלינה היא על פוטון - מזרן שנפרש על הרצפה לפני השינה. בבתי הארחה עממיים האורח מציע לעצמו את ה"מיטה", ובבוקר מקפל הכל יפה בחזרה. כך מקובל וכך נעשה גם אנו.
- ברוב המקומות יש שרותים "רגילים" עם אסלת ישיבה. בחלק מבתי ההארחה והאתרים בהם נבקר יש רק שרותים יפניים מסורתיים מסוג "קליעה למטרה" (כמובן מצוחצחים). אין הרבה מה לעשות חוץ מאשר ללבוש בגדים נוחים לצורך העניין...
האוכל היפני שונה מאד מהאוכל המוכר לנו. התזונה היפנית מבוססת על חומרי גלם
טריים ובישול מינימלי: אורז, ירקות, פטריות, ביצים, דגים ופרות ים. האוכל מלווה בתה
ירוק. הארוחות בבתי ההארחה מוגשות בצורה מרהיבה ומבוססות על מוצרים מקומיים
האופייניים לעונה ולאזור, כמו פטריות מהיער או דג מהנהר הסמוך. אין גמישות בתפריט
ואין אפשרות לבקש תחליפים או תוספות, מלבד אורז ותה ללא הגבלה (אין קפה!). אפשר
להזמין בירה או סאקה (יין אורז) מצויינים - בתוספת תשלום. - האכילה, ובמקרים רבים הישיבה בכלל, היא על הרצפה. ישיבה יפנית בכריעה על הברכיים קשה אפילו לחלק מהיפנים ולכן אפשר לשבת ישיבה מזרחית. בבתי הארחה ומסעדות מסורתיים כלל אין כסאות ושולחנות גבוהים.
- במסעדות ובבתי-קפה אי אפשר לבקש מנות "משופצות", כגון בלי בצל או עם רוטב אחר. כמו כן אי אפשר "לחבר שולחנות" כדי לשבת בקבוצה גדולה. יש להתייחס בסבלנות למלצרים גם אם אינם דוברי אנגלית, ובמידת הצורך אפשר להעזר בדוגמאות פלסטיק של המנות המוצגות כמעט בכל מסעדה - הדוגמאות זהות למנות המוגשות.
- היפנים מקפידים מאד על סדר וניקיון, ולא נדיר לראות רצפה של תחנת רכבת גדולה מבריקה כמו בבית ונקיה מכל פרור. גם אנחנו נקפיד שלא לזרוק שום דבר אלא בפח אשפה, ונשאיר אחרינו הכל מסודר ונקי כמו שקיבלנו.
- מדי פעם נגיע לתחנת רכבת בשעת העומס ונקלע בין עשרות אלפי אנשים ממהרים. במצב זה יש להקפיד לשמור על מגע עם יתר הקבוצה מצד אחד, ומצד שני לא להפריע לאנשים הממהרים להגיע לרכבת.
- בחנויות - אין לפתוח אריזה של מוצר אפילו כאשר מתכוונים לרכוש את המוצר. אם צריך לבדוק משהו לפני הרכישה, יש לפנות למוכרים ולבקש מהם עזרה. כמו כן אין לאכול תוך כדי שוטטות בחנות - גם לא בסופרמרקט.
- אסור לדבר בטלפון סלולרי ברכבות, בזמן ארוחות, בחלק מאתרי התיירות, כמובן בזמן ההסברים, ובכל הנסיבות בהן מקובל לשמור על שקט (למשל במלונות בשעות הערב). לכן הטלפון צריך להיות כבוי כל הזמן, ורק להפעילו לצורך שיחה.
- באופן כללי יש לנהוג בכל מקום בסבלנות, לדבר בשקט ולהימנע מכל הפרעה לאחרים. למשל: לא "לזרוק" את הרגליים לרוחב המעבר ברכבת, לא לצעוק מצד אחד של המקדש לצד השני "משה תקנה גם לי קולה", וכו'. כאשר עושים טעות או מעשה חריג צריך להתנצל מיד וכמובן לא לחזור על העבירה.
- אמנם היפנים מבינים שזרים אינם מסוגלים להתנהג על פי הקוד היפני ומגלים סבלנות וסלחנות רבה כלפי זרים. אך לאדיבותם יש גבול, וכאשר עוברים אותו התוצאה אינה נעימה. פגיעה חוזרת ונשנית ביפנים תוביל ליחס עויין לקבוצה.
- אגב - בחזרה לישראל ההתנהגות בארץ תראה לפתע בלתי נסבלת...
- לא תהיה כל פשרה בכללי התנהגות דלעיל: מטייל שיחרוג מהכללים - יסולק מהקבוצה ויאלץ להסתדר בכוחות עצמו ועל חשבונו עד לטיסה חזרה לישראל, ולא יוכל לדרוש זיכוי או פיצוי כלשהו.